טויוטה שומרת על כוחה בשוק, בין היתר, על ידי שימוש בכלים פשוטים כמו גלגלות ומשקולות במקום רובוטים יקרים ומתוחכמים. מפעל רכב ביפן מזכיר לנו מהו ערכה של תושייה אנושית.
הקריאה במאמרו האחרון של ג'ף לייקר על טסלה, המשווה עמדות סותרות לגבי המינון הנכון של אוטומציה בתהליך הייצור, גרמה לי להרהר בביקורי האחרון במפעל ההרכבה של טויוטה Toyota Motor Kyushu (TMK). המפעל ממוקם סמוך לעיר פוקואוקה על האי קיושו. טויוטה יצרה את TMK בשנות ה-80 של המאה הקודמת על מנת לייצר את המותג החדש לקסוס, שפיתחה באותה עת, ועד היום מייצרים שם רכבי לקסוס – אחד בכל 72 שניות!
ג'ף לייקר (מי שנחשב "הביוגרף" של טויוטה) עוסק ביחסים העתידיים שבין האדם והמכונה, ובפרט בשאלה האם חלום האוטומציה המלאה צריך באמת להיות המצב העתידי האידיאלי. בביקור ב-TMK הבנתי משהו אודות הגישה העכשווית של טויוטה בעניין זה, והשיעור היה מרתק. מערך הייצור הנחשב מהמשוכללים והאפקטיביים בתעשיית הרכב העולמית נראה יותר כמו מפעל מהעבר מאשר כמו מפעל עתידני, והסיבה העיקרית לכך נקראת "קאראקורי".
המשמעות המילולית של קאראקורי ביפנית היא סוג של בובה שמתנועעת באמצעות מכניקה פשוטה. לענייננו, קאראקורי משמעו תהליך ייצור מפושט כדי להשיג שיפור מתמיד (קייזן). ראשי הצוותים ומפעילי המכונות נדרשים להשתמש במנופים, גלגלות, משקולות וכוח המשיכה כדי להגביר את התפוקה, האיכות והבטיחות. נאסר השימוש במכונות הידראוליות, לחץ אוויר ורובוטים. נדמה כאילו אנשי TMK מנסים לבנות את דגמי לקסוס RX ו-CT בתקציב של מפעל נעליים. החברה ששוויה מוערך ב-186 מיליארד דולר (נכון לרגע זה) מרוששת את משטח הייצור של מותג היוקרה שלה!
קל להבין את הקאראקורי מתוך התבוננות, וקשה להבין רק דרך תיאור מילולי. הצלחתי (בערך) לשרטט דוגמה אחת שחזיתי בה במשטח הייצור. אינני בטוח כיצד בדיוק פועל המנגנון, אך כך זה בערך נראה מהתבוננות: מכל החלקים הצמוד למכונת הייצור יושב על מעין דלת נפתחת הקשורה בחוט לבקבוק מים מלא למחצה המשמש כמשקולת. ברגע שמכל החלקים מתרוקן, המשקולת צונחת וגורמת לדלת שמתחת למכל להיפתח. המכל הריק מחליק למטה לאיסוף, בעוד שמכל מלא בחלקים תופס את מקומו, מוכן לשימוש. מנגנון הקאראקורי הזה חוסך למפעיל את הסרת המכל כשהוא מתרוקן.
זו רק אחת מעשרות דוגמאות המצויות לאורך משטח ההרכבה ב-TMK. השימוש האינטנסיבי בקאראקורי הוא התוצאה של תכנית הכשרה של שנתיים למובילי צוותים. במשך השנה הראשונה הם הוכשרו בשיטות ייצור בקאראקורי על ידי מאמנים מיומנים, ובמשך השנה השנייה הם לימדו אחרים כיצד להוביל תהליכי ייצור בעזרת קאראקורי. הקשר בין שיפור העבודה לבין פיתוח האנשים ברור לחלוטין. מובילי הצוותים לא רק נדרשים לשפר את העבודה בעצמם באמצעות קאראקורי, אלא להכשיר את חברי הצוות שלהם לעשות זאת בעצמם.
קאראקורי הוא דוגמה לכך שכלי העבודה בטויוטה הוא אינטליגנציה אנושית, המפותחת באמצעות שימוש עיקש במתודולוגיית פתרון-בעיות ומנחים (מאמנים) המאתגרים את חניכיהם. ההון והבינה המלאכותית מפנים מקום למח, לחשיבה ולרוח היצירה האנושית. המענה של טויוטה לאתגר של הגברת יכולת השיפור המתמיד (קייזן) לא היה למצוא אנשים חכמים יותר או מכונות משוכללות יותר, אלא במקום זאת: 1) להפוך את הקייזן לפשוט יותר דרך תהליכי ייצור פשוטים, ו-2) לפתח אנשים שמבצעים עבודה טובה יותר באמצעות התהליכים הללו.
קשה לומר מה ניתן להסיק מהמפעל הספציפי הזה של טויוטה על המודל העתידי של מערכות הייצור המתקדמות, אך כן ניתן לזהות מודל חלופי למערכות יצור ממוכנות, אוטומטיות לחלוטין המהוות את חלומם של מנהלים ובעלי חברות רבים. טסלה, בבעלותו של היזם אילון מוסק, בחרה במודל של מפעל ברמת רובוטיקה ואוטומציה גבוהה. במפעל הייצור של טסלה (לשעבר NUMMI בבעלות טויוטה ו-GM), עובדים בודדים תומכים בקווי-ייצור המאוכלסים ברובוטים: מכשור מורכב המופעל על ידי יכולת אנושית מצומצמת. טויוטה – לעת עתה לפחות – חושבת על מודל שבו כמה רובוטים יתמכו בהרבה עובדים: מכשור פשוט שמשרת יכולת אנושית מגוונת.
לפחות לעת עתה, טויוטה מנצחת במרוץ. שימוש מתוחכם בגלגלות, משקולות וכוח משיכה מנצח את הרובוטים היקרים שתוכננו על-ידי מהנדסים מלומדים.
אין בכך כדי לומר שטסלה לא תצליח להגיע ליעדיה. יכול להיות שתצליח לבנות מפעל מהיר כברק המתקתק מיליון רכבים במודל 3 בכל שנה (בהנחה שיהיה להם ביקוש). אך המצב הנוכחי של החברה מוגדר אפילו על ידי מייסדה אלן מוסק כ"ייצור מהגיהינום", בעוד ש-TMK זוכה בפרס למפעל מצטיין בסקר J.D. Power כבר שנתיים ברצף.
ניתן להסיק שנכון לעכשיו TMK מייצרת רכבים ברמה הגבוהה ביותר באמצעות שימוש באנשים הפיקחים ביותר והכלים הפשוטים ביותר. לאלה מביננו החוששים לעתיד היחסים בין האדם למכונה (מי עובד עבור מי, והאם בני אדם עובדים בכלל?) יש במודל שמציעה TMK סיבה לתקווה שבני האדם ינצחו במרוץ – או לפחות שיוכלו להתמיד בו זמן רב.
נכון לעכשיו, אנשי מקצוע מיומנים עדיין מובילים במרוץ היעילות (הכמות) והאפקטיביות התפעולית (איכות המוצר). ייתכן כי היכולת האנושית להתמודד עם שינויים והפתעות עדיין עדיפה על פלאי בינה מלאכותית (AI), ונראה כי טויוטה מהמרת שתכונה זו של הרוח האנושית לא תשתנה בעתיד הנראה לעין. לפי שעה, כדרך לשגשג בעתיד, אנשי טויוטה משקיעים בפיתוח אנשים וכלי עבודתם יותר מאשר ברובוטים שיחליפו אותם.
הטור פורסם במקור ב-Planet Lean, המגזין האינטרנטי של רשת Lean העולמית. לקריאת הטור בשפת המקור לחצו כאן.
כתיבת תגובה