במשבר הקורונה היו בני גיל התבונה מנותקים מהמרחב האנושי והווירטואלי. מיזם "קהילה" מבקש לחולל שינוי באמצעות רשת שירות אנושי וטכנולוגי, לטובת החברה כולה.
משבר הקורנה חשף לעולם אוכלוסייה נשכחת – בני הגיל השלישי. מסגרות העבודה וגיל הפרישה, שהוגדרו בשנות הארבעים של המאה הקודמת, לא מבטאים את הגידול הדרמטי בתוחלת החיים. האוכלוסייה מזדקנת בקצב מהיר, ולרבים מהגמלאים נותרו גם לאחר פרישה לגמלאות כעשרים שנות פריון כלכלי וחברתי בהן הם יכולים לתרום לקהילה, לעצמם ולבני משפחותיהם.
משבר הקורונה האיץ את מהפיכת הניידות המקוונת והשפעתה על המרחב הציבורי ועל הכלכלה, הצרכנות ושוק העבודה. כך למשל, פקקי התנועה שנעלמו עקב השימוש המסיבי בתקשורת המקוונת, או עסקת רכישת Moovit על ידי אינטל שיצאה לפועל בשיחות Zoom, מבלי שהצדדים נפגשו פיזית. שיחות הווידאו שינו את תרבות העבודה מהמשרד, המפגשים החברתיים והלימודים בבתי הספר ובאקדמיה. גם המסחר עבר בבת אחת לצרכנות מקוונת, שירותי המרפאות הומרו לאפליקציית Telemedicine מרחוק, ועוד ועוד.
סגירת המרחב הציבורי השיתה מגבלת ניידות אדירה, אף כי זמנית, על הציבור כולו, והשימוש בטכנולוגיות תקשורת ואפליקציות דיגיטליות הפכו צורך קיומי ברחבי העולם. בני הדור שנולד עם מסך ביד, שהסתגלו ללא קושי לכללי המציאות החדשה, לא חשו כמעט מוגבלים. לעומתם, המבוגרים מצאו עצמם סגורים בבית, בניתוק וריחוק מהיקום שברשת ומתקשים להסתגל לחיים בבית מוגף. הבדידות הפכה לחוויה טראומטית.
כעת, עם שחרור הסגר והיציאה מהבית, יתכן שהופקו הלקחים. החוזרים לעבודה יבקשו לאמץ לעצמם את יתרונות העבודה מהבית. רבים ימשיכו ליהנות מפעילות צרכנים או חברתית מהבית. באופן דומה, גם בני הגיל השלישי החוזרים הביתה (לגמלאות) מעשרות שנות עבודה יוכלו (גם ללא קורונה, ובהינתן שתחול ירידה תפקודית) ליהנות מיתרונות חיי הרשת הדיגיטלית כגשר אל המרחב הציבורי, בתנאי שישפרו את האוריינות הטכנולוגית.
החמצת כוח הקניה של בני הגיל השלישי
כפי שטענתי בטור "צרכנות בסימן שאלה", תרבות השירותים המקוונים הותירה רבים מבני הגיל השלישי מחוץ למעגל הצרכני. מדובר בפלח שוק בעל כוח קנייה ותרומה משמעותי שהודר והוחמץ בממדים רבים. משבר הקורונה חשף גם את פגיעותה הרפואית והכלכלית של אוכלוסיית הזקנים, אך הניסיון להגן על בריאותם באמצעות בידוד חברתי, ללא תמיכה טכנולוגית מספקת, לא איפשר למצות את פוטנציאל התרומה שלהם לפריון הכלכלי ולהון החברתי. על פי מצבם הפיזיולוגי, הקוגניטיבי והנפשי, רבים מהם עשויים להוות משאב ערכי בהון החברתי. ההיצע של עובדים בני גיל התבונה לפריון הכלכלי והתרבותי מוחמץ כיום לחלוטין.
מיזם "קהילה"
תכלית המיזם: "יש על מי לסמוך ועם מי לדבר" – יצירת רשת שירות אנושי וטכנולוגי המכוונת לצרכים ולרצונות של האוכלוסייה המבוגרת.
הצעד הראשון וההכרחי למימוש התכלית הוא החזרת האוכלוסייה המבוגרת למרחב הכיסוי של "הרדאר" החברתי-כלכלי. בניית מקום מפגש – שוק המותאם לתרבות ולצרכי בני הגיל השלישי – הוא צעד מתבקש לשילוב הקהילה במערכת החברתית-כלכלית והתרבותית.
בניית שוק (Market place) המאופיין במהימנות גבוהה – שיקום האמון
שוק הוא מרחב מוגן למפגש בין לקוחות וספקים, המאפשר חיי קהילה פעילה המשרתת את עצמה. במקום בו אין אמון לא יתקיים סחר חליפין יוצר-ערך. היעדר הכרות פוגע בקשר אנושי בדיוק כפי שהיעדר אוריינות טכנולוגית פוגע בתחושת הבטחון בחיים במרחב המקוון.
המשימה (Mission) של מיזם קהילה: מיצוי איכות החיים ותחושת הערך של בני הגיל השלישי באמצעות מערכת (טכנולוגית ואנושית) מותאמת אישית.
שיפור יכולת ההתמצאות ותחושת הבטחון במרחב המקוון ייעשה באמצעות טכנולוגיה מונגשת ובשילוב תמיכה אנושית מקרוב. הגישה הקלה לרשת בעלי מקצוע מיומנים, שרותי הסעה, תכנים ופעילות חברתית, תסייע לבני הגיל השלישי ליהנות מאיכות חיים בבית ומחיי חברה פעילים בקהילה.
משבר הקורונה לא רק החזיר את תשומת הלב הציבורית לאוכלוסייה הנשכחת, הוא גם חידד את ההבנה בקרב האזרחים הבוגרים שאם ברצונם להמשיך להיות חלק בלתי נפרד מהציבור האזרחי הם חייבים לרכוש לעצמם את המיומנויות הנדרשות. הקמת מיזם "קהילה" הוא תנועת נגד לטענה שהזקנים סיימו את תפקידם. יש להם מניית מייסדים במקום הזה, והם לא מתכוונים לוותר עליה.
בעז תמיר, ILE.
כתיבת תגובה