ממציא הדפוס הגרמני יוהנס גוטנברג והאסטרונום האיטלקי גלילאו גליליי, ממעצבי המהפכה המדעית המודרנית, נחשבו אינדיווידואליסטים חריגים ונדחקו לשולי החברה. לעומתם תומאס אדיסון, ניקולה טסלה, ביל גייטס, סטיב ג'ובס ומארק צוקרברג הם ממציאים-יזמים, אינדיווידואליסטים נחושים ותחרותיים ששינו את פני הטכנולוגיה והכלכלה העולמית, כשהם גורפים בדרכם ממון והשפעה כלכלית ופוליטית שהייתה שמורה בעבר למדינות ואימפריות.
אל המיתוס אודות אנשי הפיתוח המסתגרים ופועלים בחשאי מצטרפות נורמות חברתיות ועסקיות הנובעות מהעובדה שידע ניתן להמרה לכוח פוליטי וערך כלכלי. מנקודת מבט זו, הפצת הידע ברבים פוגעת בערך הפיתוח ובערכו של איש הפיתוח. מנהלי פיתוח ויזמי סטארט-אפ רבים עדיין לוקים באשליה כי מיזם חדשני מבוסס על הברקה של יחידי סגולה, ורואים בתהליך הפיתוח סוד שחשיפתו לרבים עלולה לא רק לפגוע בו אלא אף לחסלו לפני שיצא לאוויר העולם.
לעומתם יש המבינים את חשיבות השיתוף, החשיפה, עבודת הצוות וחכמת הרבים לחדשנות ופיתוח טכנולוגי. עשרות אלפי קהילות פיתוח גלובליות הפועלות על בסיס פלטפורמות שיתוף משאבים וידע ציבורי פתוח (Open Source) אינן נאיביות, להפך – יזמים ומנהלים שידבקו בגישת חדשנות היחידים המסתגרת יגלו שדרך פעולתם היא שמרנית, נאיבית ומנותקת מהמציאות העסקית.
כמה דוגמאות: לארי פייג' וסרגי ברין, מייסדי גוגל – שהפכו לאימפריה כלכלית גלובלית (בעלת השפעה פוליטית) בחתירתם למימוש החזון של "ארגון הידע והמידע האנושי" – שינו את שיטת פיתוח המוצרים הארגונית מתרבות יחידים לעבודת צוות: זוג, קבוצה או קהילה, ורב שיח מקומי וגלובלי.
רקמת התרבות הארגונית של חברת פיתוח התוכנה Menlo Innovation בנויה ממולקולות זוגיות (Per-design) – על כל מקלדת וצג יושבים זוג מפתחים. עבודת כתיבת הקוד והפיתוח, המתבצעת בדרך של דיאלוג והפקת לקחים בזמן אמת תוך חתירה לשיפור מתמיד, התגלתה כאפקטיבית יותר הן במדדים של איכות והן במדדים של זמן. על מנת להבטיח את קיומם של אווירת השיתוף והדיאלוג הער לרוחבה (ועומקה) של קבוצת הפיתוח כולה, זוגות המפתחים מתחלפים לאחר השלמת מקטע תכנית העבודה השבועית (Sprint), ובמשך כל מהלך פיתוח המוצר כל חברי הקבוצה מעורבים ישירות בלימוד כל חלקי המערכת.
ההתפשטות המהירה של תפיסת הפיתוח הקבוצתית Agile-Scrum מצביעה על הכרה הולכת וגוברת בחשיבותה של עבודת צוות בתוך המערכות הארגוניות והבין-ארגוניות, כמו גם בחשיבותו של הקשר שבין קהילת המפתחים ולקוחותיהם.
טבעה של סביבת החדשנות והפיתוח משתנה במהירות. המעבר מחדשנות של בודדים לחדשנות קבוצתית משנה את מאפייני מלאכתם ואוּמָנוּתָם של החדשנים, את הפרופיל המקצועי שלהם ואת כישוריהם החברתיים. יכולת קוגניטיבית, ידע מקצועי וכישורים טכניים, ואפילו היצירתיות המקודשת, הכרחיים אך לא מספיקים. ליצירת תרבות ארגונית המקדמת מצוינות וחדשנות נדרשת גם אינטליגנציה רגשית וחברתית.
שינוי התרבות הארגונית מחייב גם הגדרה מחודשת של הכשרת אנשי הפיתוח. מנהיגות בסביבת הפיתוח באה לידי ביטוי ביכולת ליצור צוותים מגובשים הפועלים במשותף לאורך זמן. ערכי היסוד של תרבות ארגונית כזו הם שותפות, אמון, ערבות הדדית, שקיפות ודיאלוג, לצד יכולת להסתגל לסביבה משתנה בדרך של הפקת לקחים, החופש לנסות ולטעות לשם לימוד ושיפור מתמיד.
המעבר מניהול היררכי המעצים יחידי-סגולה לניהול "אופקי", המעביר את סמכויות ההחלטה וההתמודדות עם בעיות תפעוליות לידי צוותי העבודה, הופך מערכת ארגונית מורכבת לגמישה. תרבות כזו דורשת שינוי גם בתפיסת הניהול, בעיצוב המודל העסקי, בניהול משאבי האנוש ואפילו באסטרטגיית השיווק והשירות.
בעז תמיר, ILE.
כתיבת תגובה