"מדע הוא קודם כל תרבות" טוען פרופ' דניאל זייפמן, נשיא מכון ויצמן, בריאיון שערך עמו העיתונאי בן כספית, ומציע אגב כך הבחנות מרתקות על החברה והתרבות הישראלית.
שאלתי פעם את פרופ' זייפמן מהי, לשיטתו כנשיא, התכלית של מכון וויצמן, והוא ענה: "ליצר את המסגרת, המשאבים והמרחב הנדרש לכל חוקר לספק את סקרנותו." "ואם כימאי יבקש לחקור שאלה המשויכת לדיסציפלינה שונה?", הקשיתי, ותשובתו: "ככל שיחפוץ וילך אחר סקרנותו במחקר העושה שימוש בשיטות מחקר מדעיות. "יש לנו," המשיך, "מדען פיזיקאי החוקר תאטרון סיני. בעיניי זה נפלא."
תרבות ארגונית על פי עקרונות Lean עשויה להתקיים בכל מקום ובכל תחום. מנהיגים ומנהיגות הפועלים על פי עקרונות אלה לא בהכרח שמעו את המילה Lean מימיהם. חלקם נוהגים כך מתוך אינטואיציה או נטיית לב, ואף מתפלאים לגלות כי הכבוד, ההשקעה, החופש והאמון שהם מעניקים לעובדים, לספקים וללקוחות – הם לא רק בעלי ערך אנושי (או אקדמי כפי שמיטיב זייפמן להסביר), אלא גם בעלי ערך עסקי וכלכלי.
מצדו האחר של המתרס אנו פוגשים מדי יום מנהלים הממהרים להיכנע ל"כורח" כזה או אחר – קיצוצים, פיטורים, פרוצדורות בירוקרטיות מסורבלות – משום שבהיותם שבויים בתפיסות עסקיות מיושנות, הם סבורים כי הישרדותו של הארגון שהם עומדים בראשו מותנית בכך. הללו מופתעים לגלות בעבור זמן (במקרה הטוב) שאותם מהלכים עצמם גרמו לארגון יותר נזק מתועלת.
הכול מדברים היום על יצירתיות וחדשנות, ומעטים בלבד משכילים לפעול ליצירת התנאים ליצירתיות וחדשנות בסביבת העבודה שלהם. אכן, לא כל דיון העוסק בחינוך ליצירתיות, בהכרח שבהטלת ספק או בנחיצותו של מרחב למידה בטוח ומאפשר הוא בעל ערך של ממש, אלא שזייפמן מדגים בדבריו מחשבה יצירתית הלכה למעשה. כך, לאורך הריאיון עמו הוא משרטט קשרים מורכבים ובלתי צפויים בין המעבדה לעולם שבחוץ, בין פריפריה לאקדמיה, בין מחקר למיזוג תרבויות.
"אני לא רוצה להיות איש עסקים. אסור לי." הוא עונה כשנשאל על ההיבטים הכלכליים של ניהול מכון ויצמן. ואולם כמי שעוסקים בהישרדותם הכלכלית של ארגונים קטנים כגדולים – אנו סבורים כי פרופ' זייפמן מציע, אולי מבלי שיתכוון לכך, שיעור חשוב למנהלים במגזר העסקי והציבורי גם יחד.
לחצו כאן לקריאת הריאיון עם פרופ' דניאל זייפמן
בעז תמיר, ILE.
כתיבת תגובה