מילון מונחים

אחראי (owner) – אדם שלקח אחריות על תהליך לפתרון בעיה

איזון עבודה (Heijunka) – איזון כמות וסוג הייצור למשך זמן המאפשר עמידה בדרישות הלקוח תוך מזעור המלאי

אחוז דיוק והשלמה (Percentage complete & accurate) – מדד לזרימת התהליך, העברת המקל בין תחנות שונות בתהליך. כל תחנה נותנת ציון לאיכות ולזמן בו היא מקבלת את המידע והחומרים מהתחנות שקדמו לה בתהליך.

אנשים (People) – אחד מארבעת היסודות בחשיבת Lean הקשור לאופן בו עובדי ומנהלי הארגון פועלים יחדיו על מנת לבנות ולתחזק ארגון לומד המשתפר תמיד

אספקה בזמן אמת (JIT – Just in time) – מערכת אספקת חומרים הבנויה כך שהתחנה הקודמת בתהליך מעבירה לתחנה הבאה בתהליך רק את מה שבאמת נדרש, במועד הדרוש ובכמות הנדרשת. אחד משני עמודי התווך במודל התפעול של טויוטה. תכליתו של JIT לצמצם מלאים ולהגיע לאיכות מיטבית.

ארגון Lean

(Lean Enterprise)

ארגון שעבר באופן מלא מתפיסת ניהול מסורתית לתפיסת ניהול LEAN

בזבוז (Waste) – ביפנית משתמשים במושג Muda בכדי לתאר כל משאב או פעילות שאינם מביאים ערך (value) ללקוח, או מצב בו משתמשים ביותר מאשר המינימום הנדרש של משאבים על מנת לייצר ערך ללקוח.

בעיה (Problem) –  פער בין מצב מצוי למצב רצוי

בקר חזותי (Andon) – כלי ניהול חזותי שנועד להצביע על הסטטוס הנוכחי של תהליך העבודה ברגע נתון, וכן להתריע באופן מידי על תקלות וכשלים. זאת, על מנת לרתום את הגורם הניהולי הרלוונטי לסיוע בפתרון הבעיה.

לחצו כאן לצפייה בסרטון אנימציה המסביר את תפקידו של הכלי הזה במערכת ייצור Lean.

בניית Lean

(Lean Construction)

פרויקט בנייה מטבעו הוא תהליך מורכב ביותר, והמעבר של מרחב הבנייה מתחום אחריותו של קבלן ביצוע אחד לשני בלי להבין את עומק התלות ההדדית יוצר בזבוז הנובע מקשיי תיאום, עיכובים, המתנות ועבודה חוזרת. פרויקט בנייה אינטגרטיבי – Integrated Project Delivery (IPD) – הוא המתודולוגיה העדכנית ביותר לניהול פרויקטים באתרי בנייה.

גורמי השורש (root cause) – גורמי השורש הם מקור הבעיה, אשר לרב אינו נראה לעין ממבט ראשון ואשר גילויו מצריך חקירה ולמידה (ראה גם ניתוח גורמי שורש).

ג'ידוקה (Jidoka ,Autonomation) – בניית יכולת העובדים והמכונות לזהות באופן מיידי כל סטיה מהתקן הדרוש ולעצור מיד את העבודה. תכונה זו יוצרת איכות מובנת בתהליך, מפרידה עבודת אדם מעבודת מכונה ובכך מאפשרת לעובד לתפעל מספר רב יותר של מכונות וליעל את עבודתו. זהו אחד משני עמודי התווך במודל התפעול של טויוטה

גמבה (Gemba) – מושג ביפנית שפירושו המילולי הוא “המקום האמיתי”. זהו המקום שבו מתרחשת העבודה. במילים פשוטות, היציאה ל”גמבה” היא יציאה לשטח: יציאה מחדרי הישיבות והמחשבים אל קו הייצור, מוקד השרות, מוקדי המפגש עם הלקוחות והספקים על מנת לראות בעיניים את תהליכי העבודה ולהכיר מקרוב את הבעיות התובעות טיפול.

דרכי התמודדות (Counter Measures) – תפיסת ה LEAN מעדיפה להשתמש במושג "דרך התמודדות" (ובתרגום אחר "אמצעי נגד") ולא במושג "פתרון" משום שכל עוד מדובר בהשערה שטרם נבדקה במציאות, לא ידוע מראש באיזה מידה היא תצמצם את הבעיה

הליכה בגמבה (A Gemba Walk) –   המקבילה למונח היפני "Genchi Genbutsu" שהוגדר באתר טויוטה כ"הליכה אל המקור כדי ללמוד את העובדות, להגיע להחלטות הנכונות ביותר, להגיע להסכמות עם השותפים לדרך ולהגשים מטרות, או על פי גרסה מקובלת ועממית יותר: "צאו מהמשרד, ולכו לראות את המציאות." ובמילים אחרות, היזהרו מלהסתמך על ידיעות שרכשתם מרחוק בתיווך של מצגות ודוחות.

הליכה בגמבה טומנת בחובה הזדמנות ללמידה והתפתחות הן עבור מי שיוצא להליכה והן עבור מי שאליו מגיעים. מידת הלמידה והגילוי הטמונים בתהליך תלויה במידה רבה באופן שבו הוא נעשה. הליכה לא יעילה צפויה למעשה לעכב ואף למנוע את תהליכי השיפור בארגון. בכוחה של הליכה יעילה לעומת זאת לבנות אמון בין כל הנוגעים במפגש שבין ההולכים והמארחים.

הקצאת משאבים מוקדמת (Front load) –  עקרון בפיתוח מוצרים ושירותים (LPPD) שמשמעותו הקצאת משאבים להתמודדות מוקדמת עם סיכונים בתהליך הפיתוח. 

הקצאת המשאבים המוקדמת נועדה להפחית באופן משמעותי בעלות הכוללת של תהליך הפיתוח על ידי מניעת שינויים ועבודה חוזרת בשלבים מתקדמים יותר של הפרויקט.

זמין (Available) – משך הזמן בו המשאב (אדם או מכונה) זמין ויכול להיות מנוצל לטובת ביצוע עבודה

זמן אספקה (Lead Time) – משך הזמן הכולל הדרוש ממועד ההזמנה ועד אספקתה ללקוח. משך כולל של התהליך (מכיל בתוכו ערך ובזבוז).

זמן השבתה (Downtime) – משך הזמן בו משאב איננו זמין (ראה ערך זמין) לביצוע עבודה, בדרך כלל בשל היותו במצב תקול (המתנה), תיקון, טיפול מנע, הסבה, השבחה וכדומה

זמן מחזור (Cycle Time) – משך הזמן הדרוש ליצור חלק מסוים/פעולה מסוימת או להשלמת התהליך כולו, כפי שנמדד באופן ישיר מתחילתו ועד סופו (כולל בזבוז)

זמן נטו (Process Time) – משך זמן מינימאלי לביצוע פעולה בתהליך (ללא בזבוז)

זרימה (Flow) – אחד מחמשת עקרונות ה LEAN.
החתירה לזרימה חשובה מכיוון שהיא מייצגת מצב בו הערך ללקוח מתקדם במורד התהליך ללא בזבוזים.

זרם-ערך (Value Stream) –  אחד מחמשת עקרונות ה LEAN.
רצף הפעולות (היוצרות ערך ושאינן יוצרות ערך) הנדרשות על מנת לספק מוצר או שרות ללקוח. ארגון המשאבים בתהליכי עבודה במטרה ליצור ערך ללקוח.

חונך (Mentor) – תפקיד שמהותו תמיכה באדם הלוקח אחראיות על תהליך פתרון בעיה. החונך נדרש להוביל באמצעות שאילת שאלות ולא על ידי טיפים ותשובות המבוססות על ניסיונו האישי שעלולות להתברר כלא רלוונטיות במציאות הנוכחית.

חוסר אחידות (Mura) – תנודתיות ושונות גבוהה בתהליך אשר אינן נגרמות בשל ביקושי  לקוח חיצוני. הורדת השונות והתנודות בתהליך תורמת לשיפור כושר התהליך לספק את מה שנדרש במועד ובאיכות שהוגדרה.

חקר מקדים (Exploration) – ביפנית KENTOU. שלב ראשון בפיתוח מוצר / שירות על פי תפישת LPPD שנועד על מנת למצות את הלמידה והבנת המערכת על מרכיביה וממשקיה, כל עוד קיים חופש תכנוני לביצוע של שינויים

טבלת מיפוי עבודה תקנית (Standard Work Combination Table) – תרשים המציג: פעילויות וסדר העבודה, משך דרוש לכל פעילות, זמן אדם וזמן מכונה, הממשק בין עובדים למכונה ובין העובדים עצמם. התרשים מקל על פעולות שיפור (kaizen) על ידי שבירת והצגת העבודה למרכיביה וקישור עבודת האנשים לפעולות המכונות

ייצור אוּמני (Craft Production) – מתייחס לעידן שלפני המהפכה התעשייתית ובו תהליכי הייצור נעשו בידי אומנים ולא בפס ייצור אחיד

יציבות (Stability) – יכולתו של משאב להיות זמין וכשיר למשך זמן. ככל ששונות זמינותו וכשירותו גדלה – כך קטנה יציבותו. יציבות = זמינות X כשירות.

כשיר ( Capable) – מסוגל לייצר בעקביות תפוקה איכותית העומדת בתקן המוגדר

מדריך לארגון סביבת העבודה בשיטת 5S  (Sort, Straighten, Shine, Standardize, Sustain) – מדריך לארגון סביבת העבודה בחמישה שלבים:
1) מיון וסילוק – השארת הציוד הנחוץ בלבד
2) אירגון וסידור הציוד הנותר
3) ניקוי ובחינת תקינות הציוד
4) קביעת תקן – סימון המקומות הייעודיים לכל פריט
5) שימור ושיפור המצב התקין

מוביל לין  (Lean Leader) – אדם הפועל בעקביות לקידום תרבות ניהול LEAN בארגונו בדרך של פתרון בעיות שיטתי. מנהיג המבקש להוביל שינוי. אין בהכרח קשר בין המעמד ההיררכי / פורמאלי של אדם לבין היותו מנהיג מוביל שינוי בארגון.

מודל lean לשינוי ארגוני (Lean Transformation Model) – חמשת המימדים המרכיבים את המהלך המערכתי של השינוי מארגון המבוסס על תפיסת ניהול מסורתית לארגון שיסודותיו בנויים על תפיסת ניהול ה Lean כוללים: 1) גיבוש תכלית, 2) ארגון משאבי הארגון במסגרת תהליכים אופקיים (חוצי יחידות ורטיקאליות מקצועיות), 3) הגדרה מעודכנת של מערכת הניהול – תפקיד המנהל ומהות המנהיגות, 4) בניית יכולות ההתמחות והגמישות הארגונית להתמודד בזירה משתנה תמיד, 5) בניית דרכי חשיבה, שפה ותרבות ארגונית שמתאימה לתכלית הארגון.

מורה דרך (Sensei) – מורה בשפה היפאנית. אמן מומחה בחשיבת ה-Lean, כתוצאה משנים רבות של נסיון נצבר בהובלת שינויים הלכה למעשה על פי תפישת ה-Lean

מיפוי זרם-הערך ( Value Stearm Mapping-VSM) – תרשים מערכתי המציג את רצף הפעולות בזרם הערך. התרשים כולל גם את זרימת החומר והמידע הדרוש להביא מוצר/שרות מהזמנה לאספקה. התרשים כולל 3 מדדים קבועים – זמן נטו, זמן אספקה, אחוז דיוק והשלמה.

מניעת שגיאות (Error proofing – Poka-Yoke) – מנגנונים המסייעים לעובדים להמנע משגיאות בביצוע עבודתם –  כגון הרכבת פריט שאינו מתאים, השמטת הרכבתו של פריט מסויים בתהליך ההרכבה, הרכבת פריט בצורה לא נכונה וכדומה.

מעגלי למידה (PDCA) – ידועים גם כ"מחזורי/מעגלי דמינג" על שם פרופ' אדוארד דמינג שהציג את השיטה לראשונה ביפן ב-1950.

אלה הם מחזורי שיפור המבוססים על השיטה המדעית לפתרון בעיות בארבעה שלבים:

1. הצעת תכנית לשיפור התהליך (Plan)
2. יישום התכנית (Do)
3. בחינה ומדידה של התוצאות (Check)
4. נקיטת הצעדים הדרושים: הטמעת השינוי המוצע/ תיקון והתאמה (Act/Adjust)

מצב נוכחי (Current state) – הבנת המצב הקיים לעומקו תוך הסתמכות על תצפית ישירה ועובדות מהשטח (ולא רק על מספרים ודוחות) הינה אבן יסוד בכל תהליך פתרון בעיות ושיפור מתמיד

מצב עתידי /רצוי (Future state) – המצב אליו אנו מעוניינים להגיע בקרוב, אשר אינו המצב האידיאלי (שלמות) אלא השלב הבא במסע השיפור המתמיד

מרכז תיאום והכוונה (Obeya Room) – הפירוש המילולי ביפנית ל-Obeya הינו "חדר גדול". מדובר במרכז המכנס נציגים מרחבי הארגון. בטויוטה משמש כאמצעי מרכזי לניהול, בקרה והכוונה של פרויקטים, הנועד לשפר את תהליכי התקשורת ועבודת התיאום בין צוותי העבודה השונים ולחבר בינם לבין הנהלת הפרויקט. חדר הניהול מכיל עזרים חזותיים כגון תרשימים, טבלאות וגרפים.

משיכה (Pull) – אחד מחמשת עקרונות ה LEAN . העבודה במשיכה נועדה למנוע בזבוז של "ביצועי יתר" והינה אחד משלושת המרכיבים העיקריים של גישת אספקה בזמן אמת (JIT).

ניהול חזותי (Visual Management) – יצירת נראות גבוהה של תהליך העבודה על פרטיו העיקריים באופן המאפשר לכל אחד להבין מיד את סטטוס הביצוע והבעיות העיקריות.

ניסוי וטעיה (Trail and Error) – שיטת פתרון בעיות המבוססת על ניסוי, בדיקת תוצאה, ניסיון להבין את סיבות התוצאה, תיקון וחוזר חלילה. שיטה זו שונה במהותה משיטת הניסוי המדעי (experiment) בכך שלמבצע הניסוי אין היפותזה/ השערה מבוססת לגבי מה תהיה תוצאת הניסוי. שיטה זו נהוגה בדרך כלל כאשר אין מידע מספק לגבי המערכת בה נערך הניסוי והתהליך הוא תהליך "גישוש" דרכו לומדים על התנהגות המערכת. שיטה זו איננה חלק מסל הכלים של ה lean אשר דוגל בביצוע ניסויים מדעיים

ניתוח גורמי השורש (5Y) –  שיטה שמטרתה ירידה לשורשן של בעיות. תהליך שאילת שאלות "למה" עוקבות על מנת לחקור ולהגיע אל מעבר לתסמיני הבעיה הגלויים לעין.

נכון בפעם הראשונה ובזמן (RFTOT – right  first time on time) –  שירות/עבודה המבוצעת כראוי בפעם הראשונה ובזמן המוגדר

סבבי משלוח (Milk-Run) – מסלול מוגדר של שינוע חומרים (חומרי גלם מספקים / מלאי עבודה בתהליך). סבב משלוח מוגדר על פי המתודה של עבודה במנות קטנות ותכיפות סבבים גבוהה, וזה מאפשר צמצום מלאים והקטנת זמני תגובה

סופרמרקט (Supermarket) – כינוי למלאי מנוהל בין תחנות בתהליך שמטרתו להבטיח את זרימת התהליך בדרך של משיכה

סטרנדרט עבודה (Standardized Work) – הדרך הטובה ביותר לביצוע העבודה (במצב הנוכחי) אשר מוסכמת על כל האנשים שתפקידם לבצע את אותה עבודה.
תקן העבודה מורכב משלושה רכיבים עיקריים:
– קצב התהליך
– הסדר המדוייק של הפעולות
– תקן המלאי הדרוש על מנת להבטיח רצף תפעולי

עבודה בתהליך (WIP- Work In Process) – מלאי הפריטים הלא גמורים לאורך תהליך הייצור / השרות

עבודה חוזרת (Rework) – עבודה חוזרת נחשבת לאחד משבעת הבזבוזים. יש לחתור לביצוע עבודה נכון בפעם הראשונה ובכך להימנע מעבודה חוזרת

עומס יתר (Muri) –  עומס יתר על המשאב מעבר לקיבולתו, מעבר לתקן, או מעבר לדרישות הבטיחות

עץ (A3 Tree) – מרשם היררכי של פערים בין המוצר הקיים למוצר הנדרש שנועד למקד את צוותי פיתוח המוצרים והשירותים בחקר הפערים העיקריים ולהגדיר קבוצות עבודה מערכתיות המרכזות את העבודה בשלב החקר המקדים

עקרונות לין (Lean Principles) –  חמשת עקרונות הLean הינם:
Value – ערך (ללקוח)
Value Stream – זרם ערך
Flow -זרימה
Pull – משיכה
Perfection – שיפור מתמיד ושאיפה לשלמות

ערך (Value) – אחד מחמשת עקרונות ה LEAN. כל מה שמוגדר על ידי הלקוח כצורך שהתהליך הנדון אמור לספק / לאפשר

LPPD: פיתוח טכנולוגיות, מוצרים ושירותים בגישת Lean – שם כולל לענף בחשיבת LEAN שעוסק בתהליכי פיתוח מוצרים ושירותים.

קראו עוד על תהליכי הפיתוח של LPPD באתר שלנו.

SBCE: ראשי תיבות של Set Based Concurrent Engineering. מתודולוגיית פיתוח מוצר בדרך של בחינה וניסוי של כמה דרכי פתרון במקביל. השיטה מבוססת על חקר של מספר השערות תוך פירוק המערכת הנלמדת לגורמים וחיפוש אחר פתרון אינטגרטיבי, מבלי לקפוץ למסקנות שלא גובו בניסוי אמפירי.

זהו מושג מרכזי בגישת הפיתוח של LPPD.

פריסה אסטרטגית (Strategy Deployment) – תהליך ניהולי המתאם באופן אנכי ואופקי את מחלקות ופעילויות הארגון עם יעדיו האסטרטגיים. בתהליך זה מפותחת תכנית (שנתית על פי רוב) ובה יעדים ברורים, פעילויות, לוחות זמנים ומדדים.
תכניות אלה מכונות גם תכניות Hoshin (בתרגום מילולי מיפנית: Ho – כיוון; Shin – מיקוד; Kan – תיאום; Ri – סיבה).

פתרון בעיות (Problem Solving) – אחד מארבעה יסודות בחשיבת LEAN.
תפקידם של כלל העובדים בארגון LEAN לעסוק בפתרון בעיות על מנת לשאוף לשלמות בדרך של שיפור מתמיד.

פתרון בעיות ( A3 Problem Solving) –

ה-A3 הוא תהליך מובנה לפתרון בעיות הכולל ניתוח והגדרה של המצב הקיים אל מול המצב הרצוי, ניתוח הגורמים לפער ביניהם (=הבעיה) ודרכי פעולה אפשריות, ובהמשך התהליך – הצעת תכנית פעולה ליישום ומעקב. כל אלה מתוארים על גבי דף בגודל A3.

כתיבת ה-A3 מהווה מסגרת לעבודתם המשותפת של האחראי על הבעיה (הקרוי Owner) והמנחה (Mentor), והינה הבסיס לתיאום בין הגורמים השונים המעורבים בפרויקט.

קאנבאן (Kanban) – מנגנון איתות הפועל כטריגר להשלמה של רכיב מסויים על ידי תחנה קודמת, במערכת הפועלת על פי עקרון ה-Pull, כלומר, ב"משיכה" על פי הצורך בנקודת זמן מסוימת ולא ב"דחיפה".

קוצב התהליך (Pacemaker) – תחנה מסוימת בתהליך הקובעת את הקצב של כל התהליך. לעתים הלקוח, המושך את התוצרת הגמורה בסוף התהליך, יהיה הקוצב.

קייזן, שיפור מתמיד (Kaizen) – מושג ביפנית המורכב מצרוף של שתי מילים קי Kai– שינוי, זן Zen – לטוב. שיפור מתמשך בזרם הערך כולו או בפעילות מסויימת על מנת להגדיל ערך לקוח ולמזער בזבוז

קייקאקו, שיפור מהפכני (Kaikaku) – מושג ביפנית המתאר שיפור מהפכני, "קפיצת מדרגה" בזרם הערך המיועד להגדלת הערך והפחתת בזבוזים (בשונה מקייזן המתאר שינוי מתמשך כתוצאה מרצף של שיפורים קטנים)

קצב התהליך (Takt time) – כמות פריטי תוצרת גמורה שאמורה להיות מושלמת בפרק זמן מוגדר, כגון שניה/דקה/שעה (תרגום של הביקוש לקצב). תכליתו של קצב התהליך היא להתאים במדויק את העבודה לביקוש של הלקוחות.

שבעת הבזבוזים (Seven Wastes) – ייצור עודף (ייצור של כמות מעבר לביקוש של הלקוח או אספקתו יותר מוקדם מהמועד בו שהלקוח צריך את המוצר/שרות), מלאי, שינוע (חלקים), עיבוד יתר, תנועה (של העובד), המתנה (עובד או מכונה) , פגומים/עבודה חוזרת.

(תהליך) שינוי Lean : תהליך מקיף לשינוי צורת החשיבה, שיטת העבודה ואופן הניהול בארגון, ועיצוב מחדש של התרבות הארגונית על-פי עקרונות ה-Lean לפתרון בעיות, יצירת ערך וצמצום הבזבוז. הסבר על חמשת מימדי השינוי ניתן למצוא כאן

(Lean Transformation)

שיפור זרם-הערך (VSI Value Stream Improvement) – מתודה להובלת תהליך שיפור של זרם-הערך המבוססת על עקרון מעגלי הלמידה (PDCA) ועל כלי למיפוי זרם-ערך (VSM).

להרחבה ראו המאמרים:

• מיפוי במקום מפה: עשר עצות שימושיות להעלאת הערך של מפת זרם-הערך / ג'ודי וורת

שלמות, שיפור מתמיד (Perfection) – אחד מחמשת עקרונות ה Lean .
שלמות מתקבלת כאשר תהליך מייצר ערך טהור כמוגדר על ידי הלקוח, ללא כל בזבוז. פעולות השיפור המתמיד המתבצעות על מנת להגיע לשלמות הן מהותו של ארגון LEAN.

תאי עבודה/ייצור (Cell) – מיקום תהליכי ייצור עוקבים בצמידות על מנת לאפשר זרימה רציפה של רכיבים בודדים דרך זרם הערך. במקרים רבים נהוג לבנות התאים בצורת U על מנת לצמצם את השינוע והתנועה הדרושה מהעובד בעת ביצוע העבודה

תהליך (Process) – רצף של פעולות המתרחשות בסדר מסויים ומוגדר על מנת לייצר מוצר או לספק שרות, אחד מארבעה יסודות בחשיבת LEAN

תחזוקת ייצור כוללת  (TPM – Total Productive Maintenance) – אוסף עקרונות, שיטות וכלים אשר מטרתם להבטיח שכל מכונה בתהליך הייצור תהיה זמינה לייצור בכל רגע ומסוגלת לבצע כהלכה את הנדרש ממנה.

תכלית (Purpose) – אחת מארבעה יסודות בחשיבת LEAN. עוסקת בהבנת ערך לקוח ובמענה לשאלה איזה בעיה אנו פותרים ללקוח. משמשת כמצפן לעובדי הארגון.

תכנית לכל אדם (Plan For Every Person) – לוח זמנים לתכנית הכשרת ופיתוח עובדים, המציין את המיומנות הדרושות והנוכחיות לכל עובד

תכנית לכל חלק (PFEP – Plan for Every Part) – תוכנית מפורטת עבור כל חלק בו משתמשים בתהליך היצור. התכנית מציינת את כל הנתונים הרלוונטיים לניהול התהליך ללא תקלות ובזבוזים, כגון מק"ט, מיקום מדויק בו החלק נמצא בשימוש, מקום אחסון, תדירות הזמנה, ספק, כמות ביחידת אחסון, זמן אספקה, גודל ומשקל יחידת אחסון, וכל אינפורמציה רלוונטית אחרת.

תפיסת ניהול Lean: תפיסת ניהול הממוקדת במיקסום הערך ללקוח באמצעות ניהול תהליכים ושיפורם המתמיד על ידי פתרון בעיות מובנה המתבצע כל העת על ידי כלל עובדי הארגון. (Lean Management)

תקן (Standard) – הדרך הטובה ביותר הידועה כיום לביצוע העבודה. על פי תפיסת ה Lean ללא סטנדרט אין שיפור.

תרבות Lean – אוסף הנחות יסוד, ערכים והתנהגויות המעצבות את הדרך שבה פועלים אנשי הארגון. (Lean Culture)

תרשים בקרת תהליך (SPC charts) – תרשים התלוי ליד קו מוצר / שרות ומרכז מידע מצטבר על כושר וביצועי התהליך. המידע הוא ויזואלי ונועד להניע עובדים ומנהלים לפעולה מתקנת

תרשים עצם דג (Fishbone Diagram – Ishikawa Diagram) – תרשים המסייע במיפוי גורמים/סיבות לבעיה מסויימת תוך חלוקה לקטגוריות שונות כגון: אדם, תהליך, ציוד, חומרים