ספרו החדש של יובל נח הררי צריך לסמן לקהילת מפַתחי המוצרים והטכנולוגיה את הפוטנציאל של הפיתוח והחדשנות בעיצוב המחר, אך גם את מגבלות כוחם.
"אם האושר שלנו אכן נקבע על ידי המערכת הביוכימית, יש רק דבר אחד שיכול להבטיח את אושרנו – מניפולציות ישירות על המערכת הביוכימית." (יובל נח הררי, "ההיסטוריה של המחר")1
בספרו מעורר המחשבה טוען יובל נח הררי כי באמצעות פיתוח טכנולוגי – כגון תרופה שתייצר "מניפולציות על המערכת הביוכימית", או חידוש והחלפת אברים – ניתן יהיה בסופו של דבר לא רק להפוך את האדם לאל החי לנצח, אלא גם "להבטיח את אושרו". טענה זו, המעוררת תִּקְוָה או בְּעָתָה, ואולי עירוב של השתיים, לא רק שטרם הוכחה אמפירית, אלא שבכל הנוגע ליכולת להבטיח אושר או שליטה בחוויה האנושית, היא גם חסרת בסיס תיאורטי של ממש.
קצב האבולוציה האנושית הולך ונעשה מואץ. בסדרה של מהפכות טכנולוגיות ותעשייתיות החברה האנושית צפויה להפוך במוקדם או במאוחר לחברת יצורי-על השולטת ביקום. נקודת התורפה העיקרית של התיאוריה של נח הררי, לפיה ניתן יהיה להפוך את גוף האדם למערכת ביונית (Bionic) משוכללת, היא שהבנת מנגנון החיבור בין הגוף לבין החוויה האנושית עדיין מרוחקת מאוד, וגם על פי תחזיתו נמצאת מעבר לטווח השגתם של אנשי המדע והטכנולוגיה.
השקפתו של נח הררי עולה בקנה אחד עם הפרדיגמה הניהולית-סוציולוגית שצמחה בעקבות המהפכה התעשייתית – הייצור ההמוני ותפיסת האדם והארגון כמכונה.2 על פי השקפת עולם זו הטכנולוגיה מעצבת את חיי הפרט, ובעתיד תאפשר לאדם גם לשלוט על סביבתו ואיכות חייו. אני מבקש לטעון בדיוק להיפך: "ההיסטוריה של המחר" אמנם תעמוד בסימן העמקת מיכון המערכת הפיזיולוגית האנושית, אך ידה תקצר מלעצב את רוח האדם וחוויית חייו. השפעת המיכון על התרבות, האמונות והדתות תהיה גם היא מוגבלת.
ספרו של נח הררי צריך לסמן לקהילת מפַתחי המוצרים והטכנולוגיה את הפוטנציאל של הפיתוח והחדשנות בעיצוב המחר, אך גם את מגבלות כוחם. יש לקוות כי הבנת התכלית ומגבלות הכוח תוביל את אנשי המדע והתעשייה להגדיר את תכלית פיתוח המוצרים בהתאמת הטכנולוגיה לצרכי האדם, ולא ביומרה לעשות בה שימוש לשליטה בחייו.
מעבר להשפעה מסוימת על תופעות פיזיולוגיות כמו כאב, דיכאון או ריכוז, היכולת להתגונן מפני הרס עצמי (אישי או חברתי) ולהתמודד עם הפתעות בלתי צפויות ("ברבורים שחורים"3) היא מוגבלת, ועוד פחותה ממנה יכולתו של האדם לשלוט בחוויותיו הנפשיות, התרבותיות והחברתיות (כמו למשל התאהבות, אובדנות, אהדה, חלומות, זהות מינית או… העדפה למוצר או מותג).
המהפכה התעשייתית, בייחוד בתחומי הטכנולוגיה והתקשורת, דחפה רבים להאמין כי ניתן לנתב את הארגון העסקי למסלול בו יוכל "להפעיל מניפולציות ישירות" על הלקוח, לנטרל את מורכבות החוויה האנושית, לדחוף את המוצר או השירות ולנתב כל לקוח בכל זמן לנתיב חווייתי מוגדר. המציאות העסקית מוכיחה את הטענה ההפוכה: גורם עסקי הפועל על פי תיאוריה זו לוקה בחטא הגאווה (היבריס) שסופו נפילה טראגית.
היכולת ליצור גוף אנושי או ארגוני שיפעל כמכונה – רובוט משוכלל בר-תיקון – המסוגלת להחליף את החלקים הבלויים על מנת להאריך את תוחלת החיים, מצויה אולי רק במרחק דור או שניים; אך היכולת לשלוט ולעצב את איכות החיים – רגש, חוויה, יצירה – לא התפתחה באופן משמעותי (ולעיתים אולי אף נסוגה לאחור) מיכולתם של אבותינו הציידים והמלקטים.
תהליך פיתוח המוצר והטכנולוגיה, לפיכך, צריכה לצאת מנקודת הנחה כי החוויה האנושית תיוותר נשגבת מבינתנו, ולמעשה בלתי ניתנת לשליטה. תכלית4 תהליך פיתוח המוצר (על פי שיטת ה- 5Lean, לדוגמא) היא לשרת את החוויה האנושית ולא לשלוט בה. המציאות מלמדת כי הצלחת המהפכה התעשייתית, ובעקבותיה מהפיכות הטכנולוגיה והתקשורת, לא רק נתנה לתעשיינים כלי שליטה בלקוחותיהם, אלא גם להפך – מהפיכת התקשורת והניידות מספקת למיליארדי לקוחות כלים, ידע ואמצעים לבחור להשתחרר משליטה (מניפולציה סמויה או גלויה) חיצונית במסגרת "שוק משוכלל" הפתוח (פוטנציאלית) לכולם.
בסביבת העסקים המאפיינת את המאה ה-21, הצלחה עסקית איננה מושגת מיכולת לפתח מוצר שיידחף לשוק בעזרת "כישורים מניפולטיביים" ("אסטרטגית שיווק"6) במטרה להעשיר את מפעיל המניפולציה, אלא מיכולת לתת מענה מדויק ומכבד לצורכי האדם הפרטי ולחוויותיו הסובייקטיביות, והחופש לכל אדם לבחור למשוך את "חבילת הערך" בלי לחצים ומניפולציות.
ההברקה, היצירתיות, החדשנות (מרכיבי יסוד ברוח האנושית ובחוויה חופשית) מהוות גורמי מפתח אמיתיים להצלחה עסקית. מקור סוד הצלחתן של אפליקציות "כובשות שוק" (Killing Applications) נמצא בפיצוח והבנה של צורך אנושי יותר מאשר שליטה בעומק טכנולוגי; מקור הצלחתן העסקית של מנהיגות שוק כמו אפל, גוגל, אמזון, טויוטה, פייסבוק, סטארבקס או נייקי אינו פריצת דרך טכנולוגית מהפכנית, אלא יכולתן להשתמש בטכנולוגיה ככלי המאפשר (enabler) חוויה אישית – מענה אסתטי רגשי ידידותי למשתמש, או מממש הוויה חברתית.
אם כן, על מפתח המוצר להתמודד עם שלוש שאלות מפתח:
1) מהי תכלית (Purpose) מהלך פיתוח מוצר חדש? נקודת המוצא לתשובה היא הגדרת הלקוח ויצירת מענה (ערך) לחווייתו הסובייקטיבית (User Experience – UX).
2) מדוע (על בסיס איזה ערך תרבותי, חברתי או אנושי) הארגון קיים?
3) כיצד התשובות לשתי השאלות הראשונות מתחברות לסביבה העסקית בה פועל הארגון (תנאי השוק, משאבים, מתחרים, רגולציה וכיוצ"ב)?
השתלטות הטכנולוגיה על רוח האדם, אם בכלל תתרחש, רחוקה מאתנו שנות אור. גם ניני הנינים שלנו (אם ישרדו את אסונות הטבע, נזקי איכות הסביבה, מלחמות או פלישת יצורים תבוּנִיים מגלקסיות בלתי מוכרות) ימשיכו כנראה לחוש את אותה תקווה, חרדה או התרגשות המובילות לעיסוק בשאלת "ההיסטוריה של המחר". על פי חוק ההיסטוריה של ההווה, וטבעו של העתיד הנראה לעין, אתגרי הפיתוח הטכנולוגי ימוקדו בשיפור איכות החיים והעשרת החוויה האנושית. עד אז, מוצרים וטכנולוגיות שיפותחו במנותק מהבנת עומק של צרכים וחוויות אנושיות, יהפכו ל"פילים לבנים" – חזון וכשרון שירדו לטמיון.
בעז תמיר, ILE
1 יובל נח-הררי, "ההיסטוריה של המחר", דביר 2015, עמ' 39.
2 "בדרך לשרטוט פרדיגמה עדכנית לניהול תעשייתי: שיחות עם פרופ' סוזן ברגר", בעז תמיר, 22 לינואר 2011.
3 "על מנהיגים המצפים לבוא הברבור השחור", בעז תמיר, 16 לאוגוסט 2010.
4 "מהפיכת התכלית היא תכלית המהפכה", בעז תמיר, 30 לאפריל 2012.
5 לעיון נוסף – "איך נוצרה מערכת LPPD – Lean Product & Process Development "? LPPD.
6 "מי צריך לקוחות כשיש אסטרטגיה מבריקה?", בעז תמיר, 23 לינואר 2012.
כתיבת תגובה